בעל עניין

עיקרי הדברים

1. ההגדרה רחבה יותר מ„בעל מניות גדול”. דירקטור שלא מחזיק אף מניה הוא בעל עניין, וכך גם תאגיד שבעל עניין כזה מחזיק 25% ממנו או רשאי למנות רבע מהדירקטורים שלו. חברה בת של התאגיד נחשבת אף היא בעלת עניין בו.
2. בעל עניין חייב להודיע לחברה על החזקותיו ועל שינויים בהן (סעיף 37 לחוק), והחברה מדווחת עליהם: דוח מיידי על שינוי, ופעם ברבעון דוח מצבת החזקות של כל בעלי העניין, ביום המסחר החמישי אחרי סוף הרבעון.
3. על כל שינוי בהחזקות של החברה עצמה, של בעל השליטה או של נושא משרה בכירה מדווחים בדוח מיידי. בעל עניין אחר נכנס לדוח מיידי רק כשהשינוי המצטבר מאז הדוח האחרון הגיע ל-2% מההון המונפק והנפרע.

דוגמה

משקיע מחזיק 15% ממניות חברה וקונה במהלך הרבעון עוד 1.5%. השינוי המצטבר קטן מ-2%. דוח מיידי לא יוגש, והרכישה תופיע בדוח מצבת ההחזקות הרבעוני. אם באותו רבעון הוא קונה עוד 1%, השינוי המצטבר מגיע ל-2.5% והחברה מגישה דוח מיידי עם המחיר, הכמות ושיעור ההחזקה החדש.

טעויות נפוצות

• 5% מקנים מעמד וחובת דיווח, אבל רחוקים משליטה. חוק ניירות ערך קובע חזקת שליטה רק אצל מי שמחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה.
• ההחזקה נבחנת גם בעקיפין: במניות שמוחזקות דרך נאמן, החוק רואה כמחזיקים את בעל המניות ואת הנאמן כאחד.

השוואות למושגים קרובים

• מה ההבדל בין בעל שליטה לבעל עניין

מקורות

1. חוק ניירות ערך, תשכ״ח-1968, סעיפים 1 ו-37, נבו
2. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש״ל-1970, תקנה 33, נבו
3. הקלות בדיווחים מיידיים: דוח מצבה (טופס ת077), רשות ניירות ערך

נבדק לאחרונה: 4.11.2026