שוק יעיל

עיקרי הדברים

1. ביעילות חלשה מחירי העבר לא עוזרים לנבא את המחיר הבא. ביעילות חצי-חזקה גם מידע פומבי, כמו דוחות שנתיים, פיצולים והנפקות, נכנס למחיר מהר. ביעילות חזקה אין יתרון גם למי שיש לו גישה בלעדית למידע.
2. פאמה סיכם ב-1970 שאין ראיות של ממש נגד שתי הרמות הראשונות, ויש ראיות מוגבלות בלבד נגד הרמה החזקה.
3. גרוסמן וסטיגליץ טענו ב-1980 שמחירים לא יכולים לשקף את כל המידע: אם היו משקפים, מי שמשקיע כסף בהשגת מידע לא היה מקבל עליו שום תמורה.

דוגמה

חברה מפרסמת אחרי הנעילה דוח טוב מהצפוי. המניה, שנסגרה ב-50 ₪, נפתחת למחרת ב-54 ₪, עלייה של 8%. מי שקרא את הדוח בלילה ונכנס בפתיחה כבר שילם את המחיר שאחרי הידיעה. זו יעילות חצי-חזקה, שבה המידע הפומבי נכנס למחיר עוד לפני שרוב המשקיעים הספיקו לקרוא אותו.

מה שנהוג לחשוב, ומה נכון

נהוג לחשוב: „שוק יעיל אומר שהמחיר תמיד נכון”

בפועל: ההשערה עוסקת במידע: המחיר משקף את מה שידוע היום, ומידע חדש יכול להזיז אותו חזק. פאמה עצמו מציין שאי אפשר לבדוק אותה בלי מודל של תשואה צפויה, כך שהיא לא קובעת מחיר נכון אחד.

טעויות נפוצות

• כל בדיקה של יעילות בודקת גם מודל של תשואה צפויה. כשמוצאים תשואה עודפת אי אפשר לדעת אם השוק לא יעיל או שהמודל שגוי, ופאמה קרא לזה בעיית ההשערה המשותפת.
• ההשערה היא טענה על המידע שבמחיר. היא לא עונה אם תיק מסוים, שלכם או של מנהל קרן, יכה את השוק אחרי עמלות, וזו שאלה שבודקים על הביצועים עצמם.

מקורות

1. Efficient Capital Markets: A Review of Theory and Empirical Work, Eugene F. Fama, The Journal of Finance 25(2), 1970-05
2. Two Pillars of Asset Pricing (Nobel lecture), Eugene F. Fama, nobelprize.org, 2013-12
3. On the Impossibility of Informationally Efficient Markets, Sanford J. Grossman and Joseph E. Stiglitz, American Economic Review 70(3), 1980-06
4. Chairman's Letter 1988, Berkshire Hathaway, 1989-02

נבדק לאחרונה: 4.11.2026